החלטה בתיק תיק הוצל"פ 02-19273-02-4

1. עסקינן בתיק הוצאה לפועל אשר נפתח, לפני למעלה מעשור (בשנת 2002).

    בסיסו, פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 28/1/2001 ואשר פסק לטובת הזוכה בתיק
    דכאן, סכום של כ- 977,000 ש"ח. חלקו של הסכום שולם לזוכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ואילו
    בחלקו העיקרי חויבה החייבת דכאן, xxxxx חברה לביטוח בע"מ.

   הסכום האמור לא נקבע כמיקשה אחת אלא כלל מספר רכיבים אשר דרשו מן הצדדים עריכת חישובים.   
   חישובים בנוגע לניכויים בגין תשלומים עיתיים, ניכויים בגין תשלומי המוסד לביטוח לאומי, נגזרות
   שכר טרחה, תוספות ריבית והצמדה וכדומה. 

2. בסמוך ולאחר מועד מתן פסק הדין, שילמה xxxx לזוכה סכום של 705,363 ש"ח בהתאם לחישוב
    שערכה. הזוכה סברה כי התחשיב שערכה החייבת אינו נכון וכי מגיע לה סכום נוסף. לצורך גבייתו
    פתחה הזוכה את תיק ההוצאה לפועל דנן. החייבת, אשר חלקה על טענת הזוכה, הגישה ביום 
    27/8/2002 בקשה בטענת פרעתי, היא הבקשה בה עסקינן.

    משך יותר מעשר שנים, הבקשה תלויה ועומדת, ועברה גלגולים רבים.

3. עיון בכתבי הטענות מעלה כי למן ההתחלה, המחלוקת בין הצדדים לא נגעה לטענות שבעובדה אלא
    בעיקר לאופן בו  יש לערוך את התחשיבים הקבועים בפסק הדין.

    מחלוקת זו, הובאה לפתחו של כב' הרשם מאזן דאוד (כתוארו דאז), אשר בהחלטה מיום 26/8/2008
    הכריע בה. ההחלטה ניתחה ארוכות את פסק הדין ונתנה הוראות ברורות באשר לדרך החישוב

    הדרושה.

    לצורך ביצוע החישוב בפועל, הועבר התיק למומחה, רו"ח אביטל.

4. אף אחד מן הצדדים, אשר היו ועודם מיוצגים, לא ערער על ההכרעה. לא במועד הרלבנטי, ואף לא